הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ביזברג - פסקדין

פסק דין

התביעה ייסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעות בתאונה נשוא התביעה. בתאונה היו מעורבים שני רכבים, ואין מחלוקת שרכב התובעות נפגע מדלת רכב הנתבע שנפתחה לכיוון הכביש. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות הפגיעה.

לגרסת נהגת התובעות היא נהגה רכבה בכביש ועוד מרחוק ראתה את רכב הנתבע עומד בצד הדרך. היא המשיכה בנסיעה, ולפתע, וכאשר רכבה היה מקביל לרכב הנתבע, פתח הנתבע את דלת הנהג, פגע ברכבה, והסב לו נזק לאורך צידו הימני. לגרסת הנתבע, הוא פתח את דלת רכבו כאשר רכב התובעות היה רחוק, אך נהגת רכב התובעות הגבירה מהירות ופגעה בדלת הרכב שהיתה פתוחה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים, ועד נוסף מטעם הנתבע, פועל שעבד עימו. בחנתי את עדויות הצדדים, ואני מחליטה להעדיף את גרסת התובעות. עדות נהגת התובעות היתה משכנעת והיא תאמה לאמור בהודעתה הכתובה, הודעה מפורטת ביותר.

מאידך לא התרשמתי מעדות הנתבע, עדות השונה מהגרסה המפורטת בכתב ההגנה. וכך, בעדותו העיד הנתבע שעובר לתאונה הוא נסע ברחוב, ומאחוריו, ובמרחק מה, נסעה מכונית התובעות. הוא עצר רכבו, פתח את הדלת, ורכב התובעות הגביר מהירות, עקף את רכבו, ופגע בדלת. בכתב ההגנה, נטען שעובר לתאונה היה רכב הנתבע בעצירה מוחלטת. אין כל טענה על כך ששני הרכבים נסעו זה אחר זה, כשם שאין טענה כי רכב התובעות הגביר מהירות וביצע עקיפה. הגרסה המפורטת בכתב ההגנה, לפיה רכב הנתבע היה במצב של עצירה טרם התאונה תואמת לעדות נהגת התובעות. בעדותו טען הנתבע כי הוא פתח את הדלת בערך חצי יד, אך בכתב ההגנה נטען שהדלת היתה פתוחה, הנתבע עמד לצאת מהרכב, ורכב התובעות פגע בדלת הפתוחה.

גם עדותו של העד מטעם הנתבע, פועל מטעמו, לא היתה אמינה. העד העיד שהנתבע פתח את דלת הרכב בערך 30 – 50 ס"מ ואז נפגע. עדות זו תמוהה מאחר והעד העיד שהוא עמד ליד בניין הנמצא מצידו הימני של הרכב, ולא ברור כיצד יכול היה העד לראות את מפתח הדלת מהמקום בו עמד.

זאת ועוד. נהגת התובעות העידה שלאחר התאונה הנתבע הודה באחריותו, טען שהיה עייף, וביקש ממנה לדווח לחברת הביטוח שהתאונה אירעה בחנייה מאחר ויש לו רק ביטוח חובה. הוא הציע לשלם רק את דמי ההשתתפות העצמית וכך היא לא תיפגע. הנתבע הכחיש טענה זו, אך הודה שהרכב היה מבוטח רק בביטוח חובה.

לאור האמור, אני מעדיפה את גרסת התובעות וקובעת שהתאונה נגרמה באחריותו של הנתבע שפתח את דלת הנהג, לכיוון הכביש, שעה שרכב התובעות נסע במקביל אליו. לא מצאתי לנכון לייחס לנהגת התובעות רשלנות תורמת. הנהגת הציגה תמונה בה נראה רכב הנתבע במקום בו עמד בעת התאונה, קרוב למרכז הכביש. בנסיבות אלו, אין מקום לטענה כי נהגת רכב התובעות נצמדה לרכב הנתבע יתר על המידה.

אשר לנזק. בהודעה על התאונה כתבה נהגת התובעות כי הרכב נפגע בצידו הקדמי. כך טענה גם בעדותה. לפי האמור בחוות דעת שמאי התובעות הרכב נפגע לכל אורך צידו הימני. הנתבע טוען כי מכאן שלא כל הנזקים הנתבעים נגרמו בתאונה. אלא שהנהגת העידה שהיא אינה מתמצית בחלקי רכבים, וכי עובר לתאונה הרכב היה במצב תקין לחלוטין. הרכב נבדק למחרת התאונה, וגם עד הנתבע אישר שכתוצאה מהתאונה נפגע רכב התובעות לכל אורך צידו הימני. לפיכך אני מקבלת את טענת התובעות כי הנזקים כולם נגרמו בתאונה הנדונה.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה. הנתבע ישלם לתובעות סך של 17,308 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ב, 01 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: